ג׳ון לוק - החברה המדינית או האזרחית - ״תרגום״

על החברה המדינית או האזרחית

• בואו ניקח מבנה של משפחה כדוגמה לקהילה, או מדינה. נגיד שהאישה, הילדים, המשרתים והעבדים (במידה ויש) במשפחה, כפופים לאב המשפחה. אז אפשר לומר שזו מדינה של שלטון יחיד, וראש המשפחה הוא השליט היחיד. אבל כוח הסמכות שלו לא יציב, ולכן השלטון שלו לא יהיה ארוך. זה מפני שאין לו סמכות לחוקק חוקים של חיים ומוות לגביהם, ולמעשה יש לאשתו אותן סמכויות שיש לו. כלומר שכוח הסמכות שלו כלפי כל פרט במשפחה מוגבל מאוד, ולכן גם כלפי המשפחה כולה. אבל כדי להבין לעומק את ההבדל העיקרי בין משפחה (או כל חברה אחרת של בני אדם) לבין חברה מדינית, אנחנו צריכים להבין את המהות של החברה המדינית עצמה

• הוכחנו שהאדם נולד חופשי באופן מוחלט. שאין לאף אחד זכות להפריע לו לממש את הזכויות הטבעיות שלו. והוא שווה בעניין זה לכל אדם אחר או קבוצת בני אדם בעולם. מכאן יוצא שיש לו סמכות טבעית לשמור על כל הרכוש שלו. כלומר, החיים שלו, החופש שלו והנכסים שלו, ולהגן עליהם מפני בני אדם אחרים. יותר מזה, יש לו את הסמכות לשפוט ולהעניש (אפילו בעונש מוות) את מי שפוגע בזכויותיו אלו.

• חברה מדינית לא יכולה להתקיים בלי כוח הסמכות לשמור על הקנין (הרכוש) של חבריה, ולהעניש בשמם את העבריינים. לכן כל אחד מהתושבים צריך לוותר על הסמכות הטבעית שלו להגנה וענישה, ולמסור אותם לידי החברה. החברה קונה את הסמכות שלה לשפוט מכל פרט שפוסל את עצמו מזכותו הטבעית לכך.

• החברה קובעת חוקים שווים לכולם, וממנה שוטרים לאכוף את החוקים. היא שופטת בין חבריה בכל סכסוך. היא זו שפוסקת את הדין. היא זו שמענישה את העבריינים לפי העונשים שנקבעו בחוק.

• חברה אזרחית היא גוף שבו בני אדם מאוחדים תחת חוק קבוע ומשותף, ויש להם בתי משפט שהם יכולים לפנות אליהם כדי שישפטו ויתנו פסקי דין בסכסוכים שלהם, ויענישו את העבריינים.

• בני אדם שאין להם בשום מקום בעולם שופט משותף כדי להכריע בסכסוכים שלהם, נקראים שהם נמצאים עדיין ב״מצב הטבעי״ שלהם. כי אם אין להם שופט אחר, אז כל אחד מהם הוא השופט של עצמו, והמוציא לפועל של פסק הדין. זהו המצב הטבעי והגמור והשלם.

• הקהילה, החברה, קונה את הסמכות לקבוע מה נחשב לעברה, ומהם העונשים לאותן עברות. זוהי הסמכות לחוקק חוקים הפועלים על חברי הקהילה. בנוסף יש בידה סמכות לקבוע עונשים על נזקים הנגרמים לחבריה מבחוץ, זוהי הסמכות לפתוח במלחמה או לעשות שלום. כל זה נועד כדי לשמור על קניין חברי הקהילה. כל אדם המצטרף והופך לחבר בחברה אזרחית זו, מוותר על סמכותו לשפוט ולהעניש באופן פרטי, והוא מוסר סמכות זו בידי הרשות המחוקקת. בנוסף הוא מעניק לחברה את הזכות להשתמש בכוח שלו כדי להוציא לפועל פסקי דין, כיוון שהוא מרגיש כאילו הוא עצמו, או נציג שלו, פסק אותם.

• המקור לסמכות המחוקקת והמבצעת לשפוט, לפסוק ולהעניש את חבריה, או להכריז מלחמה על גורם חיצוני, נובע מהכוח המלא שמסרו בידיה כל חבריה.

• חברה מדינית או אזרחית היא כל מקום שבו מספר כלשהו של בני אדם התאחדו לחברה אחת, וכל אחד מהם ויתר על סמכותו לבצע את החוק הטבעי של שמירה על זכויותיו, ומסר אותה לידי החברה.

• כל אחד מבני החברה (או מישהו שמצטרף לחברה שהשלטון בה כבר קיים) מוסר ייפוי כוח לחברה או לרשות המחוקקת שבתוך החברה (זה אותו דבר), כדי שתחוקק חוקים בשמו ובשבילו לטובת הכלל. הוא מתחייב לעזור לבצע את החוקים האלו מכיוון שכאילו הוא בעצמו חוקק אותם.

• בכל מקום שבו מספר כלשהו של בני אדם, הנמצאים ב״מצב הטבעי״, עוברים למצב של חיי חברה על ידי כך שמתאחדים באופן המתואר, וקובעים לעצמם שופט ארצי שיש לו סמכות לפסוק בכל סכסוך, ולתקן עוולות שנעשו לבני החברה.

• בכל מקום שבו מספר כלשהו של בני אדם, אפילו אם הם מאוגדים, ואין להם שופט משותף ומוסכם בעל סמכות, שאליו הם יכולים לפנות, הם נמצאים עדיין ב״מצב הטבעי״.

• התכלית של חברה אזרחית היא למנוע ולתקן את הקלקולים הנוצרים מהמצב הטבעי שבו כל אדם שופט לעצמו ובעצמו. בשביל זה היא קובעת רשות מוסמכת שאליה יכול כל אחד לפנות כאשר נגרם לו נזק, או כשהוא נתון בסכסוך. וכל אחד חייב להישמע לה.

• בכל מקום שבו אין לבני אדם רשות מוסמכת לפנות אליה כדי לפתור סכסוכים ומחלוקות הם נמצאים במצב הטבעי.

• ישנם כאלו שחושבים ששלטון יחיד הוא צורת הממשל היחידה בעולם.

• שלטון יחיד לא יכול להיות צורה של ממשל אזרחי, מכיוון שהשליט נמצא במצב טבעי כלפי הנתינים שכפופים אליו.

• השליט היחיד יכול להופיע בהרבה שמות כמו נסיך או צאר או סולטאן וכו׳. בכל מקרה אותו שליט הוא גם המחוקק וגם המבצע. במידה והשליט היחיד עושה נזק או עוול לאחד מחברי הקהילה, אין לאותו אדם שופט שאליו הוא יכול לפנות, שיכול לשפוט בצורה הוגנת וכבעל סמכות, שאפשר לצפות ממנו לתיקון העוול שנעשה. השליט היחיד נמצא במצב הטבעי כלפי כל אלו שכפופים למרותו, ובעצם כלפי כל אדם בעולם. כי בכל מקום שבו יש שני בני אדם בלי חוק קבוע ושופט משותף שאפשר לפנות אליו כדי שיכריע בינהם, הם נמצאים במצב הטבעי וסובלים מכל הבעיות שנובעות ממנו.

• במקרה של הנתין של הנסיך (או יותר נכון, עבד) לא רק שאין לו מצב חברתי שבו הוא יכול לפנות לשופט שיכריע, אלא שאין לו גם את היכולת לממש את המצב הטבעי שלו ולשפוט לעצמו ולהוציא פסק דין לעצמו. יותר מזה הוא בסכסוך עם אדם שנמצא במצב הטבעי שלו באופן לא מוגבל כמעט, שבנוסף לכך יש בידו את כוח השלטון.

• מי שחושב שצורת השלטון המוחלט של היחיד עושה טוב, צריך לקרוא היסטוריה ולראות שהאמת היא הפוכה לגמרי. השליטים מוצאים לעצמם צידוקים שכליים או דתיים כדי להסביר לנתינים שלהם שהם בעצם כמו אבא בשביל העם שלהם. אבל מי שרוצה באמת לראות מה קורה לאדם בתוך משטר כזה, יכול לקרוא את התיאור על האי ציילון, ולהבין.

• נכון שכמו בכל צורות הממשל שקיימות בעולם, גם במשטר של שלטון היחיד המוחלט, הנתינים יכולים לפנות למערכת החוק והמשפט, כדי שיתערבו ביניהם, ויעצרו מעשי אלימות בין הנתינים לבין עצמם. זה נחשב הכרחי בעיני כולם, וכולם חושבים שמי שמנסה לבטל זאת הוא אויב החברה והאנושות.

• אבל צריך להטיל ספק ולשאול אם השליט היחיד יצר את המערכות האלו השופטות בין הנתינים, מתוך אהבת אמת לחברה ולאנושות?

• יש לנו כאן עובדה: השליט שאוהב את השלטון שלו, ואת התועלת האישית שלו מהמעמד שלו, ומהעבודה של הנתינים שלו (שהם בשבילו כמו בעלי חיים), חייב לדאוג שהם לא יהרגו אחד את השני. השליט דואג להם לא בגלל שהוא אוהב אותם אלא בגלל שהוא אוהב את עצמו, ואת התועלת שהם מביאים לו.

• ואם אתה שואל מה מבטיח לי ביטחון כנגד השליט עצמו? עצם השאלה הופכת אותך למתנגד שלטון, למסית ומורד, ואפשר לגזור עליך דין מוות בגלל זה.

• כולם אומרים שבין הנתינים לבין עצמם צריך חוקים ושופטים, כדי לשמור על שלומם. אבל השליט בצדק צריך להיות מעל כל זה ובעל שלטון מוחלט. ואם הוא מזיק למישהו בזכות הכוח שיש לו להזיק, אז סימן שהוא צודק שהוא עושה את זה.

• זה כאילו שבני אדם עזבו את המצב הטבעי כדי להקים חברה, והסכימו ביניהם שכולם כפופים לחוק, חוץ מאחד שהוא נשאר במצב הטבעי, ונהנה מכל החופש שבמצב הזה. ובנוסף לכך הוא מגביר את החופש של המצב הטבעי כי יש לו בידיים את כוח השלטון.

• המחשבה הזאת מסתכלת על בני האדם כמו על טיפשים גמורים, שעושים הכל כדי להימנע מנזקים שעלולים להיגרם להם משועלים ומחולדות, אבל מוכנים בשמחה שאריות יטרפו אותם. ויותר מזה הם חושבים שבזה הם משיגים לעצמם ביטחון.

• כשבני אדם החברים בחברה האזרחית מזהים שיש מישהו שנמצא מעל או מחוץ לחוק שהם נמצאים בו, והם לא יכולים למצוא מי שיגן עליהם מפניו, אז הם רואים שהם נמצאים במצב הטבעי כלפיו.

• מכיוון שהסיבה היחידה שבגללה הם הצטרפו לחברה האזרחית, ושבגללה הם יסדו אותה היא הדאגה לביטחונם, הם מתחילים לחפש את הביטחון הזה בחברה האזרחית.

• יתכן מצב שבו איש טוב ודגול התבלט ביניהם, והם שיבחו אותו ועשו אותו גדול מהם, והעבירו אליו את עיקר השלטון בהסכמה שבשתיקה. ונתנו לו את הסמכות להכריע בכל הסכסוכים שלהם. ואין להם שום ביטחון אחר, אלא רק שהם מאמינים וסומכים על היושר שלו והחכמה שלו.

• זה יכול לקרות בתמימות של הדורות הראשונים שאין להם את היכולת לראות לאן הדברים יתגלגלו בעתיד. וכך קורה שאותו האיש קנה לעצמו סמכות וקדושה ומתוכם כרגע הוא פועל.

• ובהמשך באו לאותו אדם יורשים, שאין להם את אותם התכונות שהיו לאותו אדם גדול. ובני האדם מגלים שאין להם ביטחון לקניין שלהם בצורת הממשל שנתהוותה. ואין לממשל תכלית אחרת, אלא לשמור על הקניין. אז הם התחילו להרגיש שוב פעם שהם לא מאוגדים בחברה אזרחית.

• לכן הלכו ומסרו שוב את הסמכות המחוקקת לידי גופים ציבוריים כמו סנאט או פרלמנט או כל שם אחר.

• וכך קרה שכל יחיד נעשה שווה עם המעמד הנמוך, וכפוף לחוקים שהוא עצמו יצר כיוון שהיה חלק מהגוף המחוקק. ומרגע שהחוק קיים הוא לא יכול להתחמק ממנו בשום תירוץ של מעמד עליון, והוא לא יכול להתנהג בניגוד לחוק. לא הוא ולא הקרובים שלו.

• בחברה האזרחית כל בני האדם מחויבים לחוקים שלה ללא יוצא מן הכלל.

• אם אדם יכול לעשות מה שהוא רוצה, ואין למי לפנות כדי להתגונן מפניו, אנחנו יכולים להגיד שהוא נמצא במצב הטבעי, והוא לא חבר בחברה האזרחית.

• אלא אם כן נגיד ונגדיר שהמצב הטבעי והחברה האזרחית הם אותו דבר. אבל אני לא מכיר אנרכיסט שמבקש את החופש הטבעי המוחלט שיגיד שזה המצב של האדם בחברה האזרחית.

#מגזרשלישי #מאמר #סימסטרא #שנהא #לוק #תרגום